מהו חוק נתוני האשראי?

בחודש אפריל 2019 נכנס לתוקף "חוק נתוני אשראי התשע"ו 2016". בהתאם להוראות החוק החדש, הקים בנק ישראל מאגר מרכזי לשיתוף נתוני האשראי בישראל ללקוחות פרטיים. מטרת החוק הינה לעודד תחרות בתחום האשראי הצרכני באמצעות שיתוף מידע, שנוהל עד כה בנפרד אצל הגופים הפיננסים השונים. נתוני המאגר יאפשרו לכלל הגופים הפיננסיים להעריך בצורה טובה יותר את רמת הסיכון של הלקוחות הפונים לקבלת אשראי ויאפשר התאמה מיטבית של האשראי ללקוח.

לפני כניסת החוק לתוקף, המידע היה נגיש לבנקים בלבד וגופים פיננסיים נותני אשראי שאינם בנקים הייתה גישה מוגבלת למידע פיננסי אודות לקוחות פוטנציאלים. המידע הנגיש עבורם כלל בעיקר נתונים שליליים, כגון חשבונות מוגבלים, עיקולים ותיקים בהוצאה לפועל. לא היה בידיהם מידע על פעילות הלקוח בבנק אחר או על לקוחות של בנקים אחרים. נניח שפניתם לחברת האשראי או לבנק כדי לקבל הלוואה. אותו גוף העריך את הסיכון הכרוך במתן ההלוואה על סמך הנתונים החסרים, ולכן קבע תנאי הלוואה הלוקחים בחשבון גם את תוספת הסיכון שלקח על עצמו. כך נוצר מצב בו, גם אם הנתונים הפיננסיים שלכם היו טובים, ולמשל העידו על עמידתכם בהצלחה בחיובי האשראי השוטפים שלכם נאלצתם לשלם יותר, כי הנתונים לא היו ידועים לנותן האשראי.

מה השתנה עקב חוק נתוני האשראי החדש?

החוק החדש מרכז במאגר מידע אחד את כל הנתונים על צריכת האשראי של הלקוחות.

נתונים אלו כוללים בין היתר את ההלוואות שלקוח נטל, מסגרות עו"ש וניהול החשבון, אשר יסייעו לנותני האשראי להעריך את רמת הסיכון שבמתן אשראי לאותו הלקוח ולהתאים לו בצורה נכונה יותר את האשראי ותנאיו. לקוח שהוערך כבעל רמת סיכון נמוכה יוכל לקבל הלוואה יותר בקלות ובתנאים טובים יותר מאשר לקוח שנתוניו יציגו תמונה של אי עמידה בפירעון הלוואות.

חשוב לציין שנותן האשראי אינו יכול לקבל מידע מלשכות האשראי על לקוח מסוים ללא הסכמתו בכתב. רק מרגע קבלת האישור בכתב, יפנה נותן האשראי אל לשכות האשראי בבקשה לקבלת מידע. לשכות האשראי יפנו למאגר הנתונים ויקבלו משם את כל הנתונים לגבי הלקוח לתקופה של שלש שנים אחורה. לאחר קבלת המידע, נותן האשראי יוכל להבין אם הלקוח מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הפיננסיות, להעריך את מידת הסיכון שלו ולהציע לו תנאי הלוואה בהתאם.

כיצד החוק מטיב עם מבקשי האשראי?

המעבר ממאגר נתונים שליליים למאגר נתונים המחיל נתונים חיובים וגם שליליים יאפשר קבלת מידע על פעולות של לקוחות, המעידות על דפוס פעולה חיובי בכל הקשור להתנהלות פיננסית נכונה ומחושבת. בנוסף, אותם נתונים חיוביים יעמדו לרשותם של כל חברות מתן האשראי למיניהן ולא רק לרשות הבנקים. התחרות בין אותן חברות אשראי תגבר וכתוצאה מכך ניתן להניח שהריביות יפחתו. פערי המידע אודות הלקוחות של אותן חברות נותנות אשראי יצטמצם והתוצאה תשפיע לטובתם של רוב האזרחים והעסקים, בעלי מוסר תשלומים חיובי, הרוצים ומעוניינים לקבל הלוואה. כמו כן, לקוחות יוכלו לנהל את צעדיהם הפיננסים בצורה מושכלת, זהירה ומפוקחת במטרה לשמור על דירוג טוב ודוח אשראי חיובי. כמו כן, מקבלי אשראי פוטנציאליים תמיד יוכלו לשפר את הדירוג שלהם למשל על-ידי זהירות יתרה והקפדה על תשלומים בזמן ובכך לשפר את הנתונים בדוח שלהם.

האם החוק יפגע בפרטיות?

רבים מאמינים כי כניסת החוק לתוקפו מביאה עימה בשורה גדולה לציבור צרכני האשראי בישראל. אולם יש המביעים דאגה באשר לפגיעה בפרטיות ובחיסיון המידע מחשש לזליגתו לגורמים לא רצויים, וכן חשש לפגיעה בחלק מציבור הצרכנים, אשר ייתכן שמעתה יתקשו לקבל אשראי. הכוונה בהקשר זה היא לצרכנים שקיים לגביהם מידע פיננסי שלילי כלשהו, או לכאלה שלא ירצו שיימסר מידע אודותיהם. לקוחות אלו עלולים למצוא את עצמם משלמים עבור אשראי ריבית גבוהה מזו שהם משלמים היום, ואפילו להפוך למסורבי אשראי לחלוטין. מהצד האחר, ניתן לטעון כי יש גם פן חיובי לתרחיש הזה, שכן שלילת האפשרות לקבל אשראי תצמצם משמעותית את הסיכוי שאותם הלקוחות ייקלעו לקשיים וייכנסו להליכים משפטיים עקב חובות שאין בכוחם להחזיר.